יום רביעי

Who knows 8



ספירה ח' מי יודע
שמונה ימי מילה
פרשת משפטים

(כט) כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי:

פרשת שמיני

(א) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:

פרשת תזריע

(ג) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ:

פרשת מצרע

(י) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִקַּח שְׁנֵי כְבָשִׂים תְּמִימִים וְכַבְשָׂה אַחַת בַּת שְׁנָתָהּ תְּמִימָה וּשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן:

פרשת מצרע

(כח) וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר:
(כט) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:

פרשת אמר

(כז) שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז כִּי יִוָּלֵד וְהָיָה שִׁבְעַת יָמִים תַּחַת אִמּוֹ וּמִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה לְקָרְבַּן אִשֶּׁה לַיקֹוָק:

פרשת אמר

חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיקֹוָק:
(לה) בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:
(לו) שִׁבְעַת יָמִים תַּקְרִיבוּ אִשֶּׁה לַיקֹוָק בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַיקֹוָק עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:

פרשת אמר

 הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן:

פרשת נשא  נזיר

(י) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד
פרשת נשא

(נד) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי נָשִׂיא לִבְנֵי מְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָה צוּר:

פרשת פינחס

(לה) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:

מלכים א ו

(לח) וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל דְּבָרָיו וּלְכָל מִשְׁפָּטָיו וַיִבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים:
מלכים א ח

(סה) וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם:
(סו) בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרֲכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֵּלְכוּ לְאָהֳלֵיהֶם שְׂמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק לְדָוִד עַבְדּוֹ וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ:

או"ח יא:ד

אורך החוטים השמונה אין פחות מד' גודלים,
או"ח יא:יב

מנין חוטי הציציות בכל כנף, ארבעה כפולים שהם שמונה, ואם הוסיף, פסול. יחתוך ראשי החוטין הארבעה ויתחבם בכנף ויכפלם, ואז יהיו ח'.
או"ח יא:יד

יהיו כל הכרוך והקשרים רוחב ארבעה גודלים, והענף שמונה גודלים. הגה: ואם האריך הציצית, יראה ששלישיתו יהיה גדיל וב' חלקים ענף (רמב"ם פ"א).
או"ח שטז:ח

 שמונה שרצים האמורים בתורה, הצדן חייב
או"ח תסז:י

רנגולת מבושלת שנמצא בה בפסח חטה מבוקעת, מותר למוכרה לאינו יהודי, שאינה נמכרת יותר ביוקר בשביל החטה שנמצאת בתוכה. הגה: ובמדינות אלו נוהגין לשרוף הכל (וע"ל סימן תמ"ו סעיף ג'). ואם נמצאת ביום שמיני של פסח, מותר להשהותה עד אחר הפסח.
או"ח תפט:א

וביום שמיני יאמר: היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד (בעומר),
או"ח תצ:ח

מפטירין ביום שביעי וידבר דוד, וביום שמיני עוד היום בנוב לעמוד.
או"ח תקפ:ב

בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חשך בעולם שלשה ימים;
או"ח תרסז

 סוכה ונוייה אסורים גם בשמיני.
או"ח תרעא:ב

עד שבליל האחרון יהיו שמונה,
יו"ד כט

סעיף א
 שמונה מיני טריפות הן, וסימנם: ד"ן חנ"ק נפ"ש; דרוסה, נקובה, חסירה, נטולה, קרועה, נפולה, פסוקה, שבורה. (סימן זה הוא בסמ"ג דף קמ"א ע"ב וב"י לא הביאו).
יו"ד קמא:ח

לא יעשה תבנית מנורה. אבל עושה של חמשה קנים או של ששה או שמונה, אבל של שבעה לא יעשה
יו"ד קצז:ד

יכולה לטבול בשמיני מבעוד יום;
יו"ד רמט:ו

שמונה מעלות יש בצדקה, זו למעלה מזו: מעלה הגדולה שאין למעלה ממנה, המחזיק ביד ישראל המך ונותן לו מתנה, או הלואה, או עושה שותפות, או ממציא לו מלאכה כדי לחזק ידו שלא יצטרך לבריות ולא ישאל, ועל זה נאמר: והחזקת בו (במדבר כה, לה).
סנהדרין
דף סט (דוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מוֹלִידִים בְּנֵי שְׁמֹנֶה שָׁנִים).
מְנָא לָן [דְּאוֹלִיד]? אִילֵימָא מִדִּכְתִיב, (ש"ב יא) "הֲלֹא זֹאת בַּת שֶׁבַע בַּת אֱלִיעָם אֵשֶׁת אוּרִיָּה הַחִתִּי", וּכְתִיב, (שם כג) "אֱלִיעָם בֶּן אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי", וּכְתִיב, (שם יב) "וַיִּשְׁלַח בְּיַד נָתָן הַנָּבִיא וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יְדִידְיָה, בַּעֲבוּר (כי) ה'" (אהבו), וּכְתִיב, (שם יג) "וַיְהִי לִשְׁנָתַיִם יָמִים, וַיִּהְיוּ גֹּזְזִים לְאַבְשָׁלוֹם", וּכְתִיב, (שם) "וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּר, וַיְהִי שָׁם שָׁלֹשׁ שָׁנִים", וּכְתִיב, (שם יד) "וַיֵּשֶׁב אַבְשָׁלוֹם בִּירוּשָׁלַיִם שְׁנָתַיִם יָמִים, וּפְנֵי הַמֶּלֶךְ לֹא רָאָה", וּכְתִיב, (שם טו) "וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה, וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ, אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן", וּכְתִיב, (שם יז) "וַאֲחִיתֹפֶל רָאָה כִּי לֹא נֶעֶשְׂתָה עֲצָתוֹ, וַיַּחֲבֹשׁ אֶת הַחֲמוֹר, [וַיָּקָם] וַיֵּלֶךְ אֶל בֵּיתוֹ, אֶל עִירוֹ, וַיְצַו אֶל בֵּיתוֹ וַיֵּחָנַק", וּכְתִיב, (תהלים נה) "אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם".
וְתַנְיָא, כָּל שְׁנוֹתָיו שֶׁל דּוֹאֵג - אֵינָם אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְאַרְבַּע, וְשֶׁל אֲחִיתֹפֶל - אֵינָם אֶלָּא שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ.
כַּמָּה הַוְיָא לְהוּ? תְּלָתִין וּתְלָת, דַּל שֶׁבַע, דַּהֲוָה שְׁלֹמֹה - פָּשׁ לְהוּ עֶשְׂרִים וְשִׁית.
דַּל תַּרְתֵּי שְׁנֵי - לִתְלָתָא עִבּוּרֵי, אִישְׁתַּכַּח דְּכָל חַד וְחַד בִּתְמַנֵי אוֹלִיד.
מִמַּאי? דִּלְמָא תַּרְוַיְהוּ בְּתֵשַׁע אוֹלִיד, וּבַת - שֶׁבַע - אוֹלִיד בְּשִׁית, מִשּׁוּם דְּאִתְּתָא - בַּרְיָא הִיא.
תֵּדַע - דְּהָא הַוְיָא לָהּ וָלָד מֵעִיקָרָא.
אֶלָּא מֵהָכָא, (בראשית  יא) "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת תֶּרַח, תֶּרַח הוֹלִיד אֶת אַבְרָם אֶת נָחוֹר וְאֶת הָרָן", וְאַבְרָהָם גָּדוֹל מִנָּחוֹר - שָׁנָה, וְנָחוֹר גָּדוֹל מֵהָרָן - שָׁנָה, נִמְצָא אַבְרָהָם גָּדוֹל שְׁתֵּי שָׁנִים מֵהָרָן.
וּכְתִיב, (שם) "וַיִּקַּח אַבְרָם וְנָחוֹר לָהֶם נָשִׁים" וְגוֹ'.
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק, יִסְכָּה - זוֹ שָׂרָה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ "יִסְכָּה"? שֶׁסּוֹכָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהַיְנוּ דִּכְתִיב, (שם כא) "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ".
דָּבָר אַחֵר, "יִסְכָּה" - שֶׁהַכֹּל סָכִין בְּיָפְיָהּ.
וּכְתִיב, (שם יז) "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק, וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ" וְגוֹ'.
כַּמָּה קָשִׁישׁ אַבְרָהָם מִשָּרָה? עֶשֶׂר שְׁנִין, וְקָשִׁישׁ מֵאֲבוּהָ - תַּרְתֵּין שְׁנִין.
אִשְׁתַּכַּח, כִּי אוֹלְדָהּ הָרָן לְשָׂרָה - בִּתְמַנֵי אוֹלְדָהּ.
מִמַּאי? דִּילְמָא אַבְרָהָם, זוּטָא דַּאֲחוּהָ הֲוָה, וְדֶרֶךְ חָכְמָתָן קָא חָשִׁיב לְהוּ? תֵּדַע, דְּקָא חָשִׁיב לְהוּ קְרָא דֶּרֶךְ חָכְמָתָן, דִּכְתִיב, (שם ה) "וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת".
"שֵׁם" גָּדוֹל מֵחָם - שָׁנָה, וְ"חָם" גָּדוֹל מִיֶּפֶת - שָׁנָה, נִמְצָא שֵׁם, גָּדוֹל מִיֶּפֶת - שְׁתֵּי שָׁנִים, וּכְתִיב, (שם ז) "וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְהַמַּבּוּל הָיָה מַיִם עַל הָאָרֶץ".
וּכְתִיב, (שם יא) "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת שֵׁם, שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה, וַיּוֹלֶד אֶת אַרְפַּכְשָׁד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל" -  בֶּן מֵאָה שָׁנָה? בַּר מְאָה וְתַרְתֵּין שְׁנִין הֲוָה? אֶלָּא - דֶּרֶךְ חָכְמָתָן קָא חָשִׁיב לְהוּ, הָכִי נַמִי - דֶּרֶךְ חָכְמָתָן קָא חָשִׁיב לְהוּ.
אָמַר רַב כָּהֲנָא, אַמְרִיתָהּ לִשְׁמַעְתָּא קַמֵּיהּ דְּרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא, אָמַר, אַתּוּן, מֵהָכָא מַתְנִיתוּ לָהּ, אֲנָן, מֵהָכָא מַתְנִינָן לָהּ, (שם י) "וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא, אֲבִי כָּל בְּנֵי עֵבֶר אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל", [יֶפֶת] - הַגָּדוֹל שֶׁבְּאֶחָיו [הֲוָה].
אֶלָּא מְנָא לָן? מֵהָכָא, (שמות לח) "וּבְצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה".
וּכְתִיב, (ד"ה א ב) "וַתָּמָת עֲזוּבָה, (אֵשֶת כָּלֵב) וַיִּקַּח לוֹ כָלֵב אֶת אֶפְרָת, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת חוּר".
וְכִי עָבַד בְּצַלְאֵל מִשְׁכָּן, בַּר כַּמָּה הֲוָה? בַּר תְּלֵיסַר (שני), דִּכְתִיב, (שמות לו) "אִישׁ אִישׁ מִמְּלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר הֵמָּה עֹשִׂים", וְתַנְיָא, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה - עָשָׂה מֹשֶׁה מִשְׁכָּן, שְׁנִיָּה - הֵקִים מִשְׁכָּן וְשָׁלַח מְרַגְּלִים, וּכְתִיב, (יהושע יד) "בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה אָנֹכִי בִשְׁלֹחַ מֹשֶׁה עֶבֶד ה' וְגוֹ'.
וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה".
כַּמָּה הַוְיָא לְהוּ? אַרְבָּעִים, דַּל אַרְבֵּיסַר - דַּהֲוָה בְּצַלְאֵל, פָּשׁוּ לְהוּ עֶשְׂרִין וְשִׁית, דַּל תַּרְתֵּי שְׁנֵי - דִּתְלָתָא עִבּוּרֵי, אִישְׁתַּכַּח דְּכָל חַד וְחַד, בִּתְמַנֵי אוֹלִיד

או"ח תכח:ז

 ח' פסוקים אחרונים שבתורה, אין מפסיקין בהם אלא יחיד קורא את כולם.

משנה ברורה לחלקן לשני קרואים והטעם דיש בהן שינוי משאר ס"ת דיהושע כתבן ואפילו למ"ד דמשה כתבן בדמע הואיל שיש שינוי בהן שנכתבו בדמע נשתנו שלא לחלקן כשאר ס"ת.

בית יוסף בפרק הקומץ רבה (מנחות ל.) ח' פסוקין אחרונים שבתורה יחיד קורא אותם בבית הכנסת וכתבוהו הרי"ף (יב.) והרא"ש (סי' ב) בפרק הקורא עומד
ופירש"י אדם אחד קורא ואין מפסיק בנתיים כדי לעמוד אחר ולקרות וכן פירש הרא"ש בשם ר"ת (תוס' מנחות שם ד"ה שמנה)
אבל מלשון הרמב"ם נראה שמפרש דקורין אותם בפחות מי' שהרי כתב בפרק י"ג מהל' תפלה (ה"ו) ח' פסוקים שבסוף התורה מותר לקרות אותם בבית הכנסת בפחות מי' אע"פ שהכל תורה הוא ומשה מפי הגבורה אמרה הואיל ומשמעם אחר מיתת משה הרי נשתנו ולפיכך מותר ליחיד לקרות אותן:


Posted by at אין תגובות:

יום חמישי

הלכות שבת

הלכות שבת


קידוש
Posted by at אין תגובות:

יום ראשון

Who knows 49

Posted by at אין תגובות:

Who Knows 48


Rav Ze’ev Wolf of Zhitomer, the Ohr Hameir (1797)


-Rav Chaim Yaakov Safran, Kamorna Admor

-Rav Eliyahu of Ziditchov (1875)

-Rav Uri Shraga Kellerman, Ram in Knesses Chizkiyahu - Kfar Chassidim (1993)

Yahrtzeits - 6 Sivan

-Dovid Hamelech ( [837 BCE], (Shabbos 30a, Yerushalmi, Chagiga 2:3)].

-Rav Chaim ben Betzalel, an older brother of the Maharal and a talmid of the Rema in Krakow (1588).

-Rabbi Yisrael ben Eliezer, Baal Shem Tov (1698-1760), founder of Chasidus. When he was thirty-six years old in 1734, Rabbi Yisrael revealed himself to the world. He wrote no books, although many claim to contain his teachings. One available in English is the annotated translation of Tzava’as Harivash, published by Kehos.

-Rav Avraham Shalom Halberstam of Stropkov (1856-1940). The son of Rav Yechezkel Shraga Halberstam, he became Rav and Av Beis Din of Stropkov in 1897. He was called The “miracle rabbi of Stropkov.” His sefer, Divrei Shalom, contains Torah wisdom, and relates the miracles that he wrought.

-Rav Avraham Mordechai Alter, the Imrei Emes of Ger, (1866-1948). The son of Rav Yehuda Leib (Sefas Emes) and a great-grandson of the Chidushei Harim, he was the third Rebbe in the Gur dynasty, the leader of over 250,000 chassidim in pre-WW II Poland. In 1940, he managed to escape with three of his sons to Yisrael. He began to rebuild the Gerrer community in Eretz Yisrael, but he died during the siege of Yerushalayim on Shavuos, 1948.

-Rav Yehuda Rosner, the Imrei Yehuda (1879-1944). Rav Rosner opened a yeshiva in Szekelheid, which he headed throughout his years there. Although he was offered rabbinical positions in larger towns, he refused them on account of his yeshiva. Szekelheid had only 120 Jewish families, and that allowed the Rav to dedicate most of his time and attention to the yeshiva, which ultimately grew until, in the 1930’s, it housed over 300 bachurim.

-Rebbetzin Devorah Margulies, wife of of Rav Lipa Margulies, Rosh Yeshiva of Yeshiva Torah Temimah in Brooklyn (1924-2005). Born in the town of Marashvarshehl, Hungary, Rebbetzin Margulies was the daughter of Rav Binyamin Alter and Chaya Rochel Ruttner. Her mother was a direct descendant of the Mareh Yechezkel.
Posted by at אין תגובות:

Who Knows 46


Rav Ovadia Bartenura (1445 [or 1450]-1500 [or 1520]). He lived in Italy in the second half of the 15th century and eventually moved to Yerushalayim. He was well known for his role as a Rav in Bartinura, Italy, and for his illuminating Pirush on the Mishnah. He also wrote Omer Nekeh, a supercommentary on Rashi’s peirush on Chumash. Considered one of the wealthiest mean in all of Italy, he settled in Yerushalayim in 1488.

Rav Yisrael (ben Baruch) Hager of Vizhnitz, the Ahavas Yisrael (1860-1936). The grandson of Rav Menachem Mendel of Vizhnitz (the Tzemach Tzedek), he succeeded his father, the Imrei Baruch, as Admor of Vizhnitz after the latter’s petira in 1893. He was Admor for over 40 years, during which time, Vizhnitz grew to several tens of thousands of Chasidim. Rav Yisrael had four sons, Rav Menachem Mendel of Visheva, Rav Chaim Meir (the Imrei Chaim), Rav Eliezer, and Rav Baruch. Rav Yisrael’s remains were moved to Bnai Brak in 1950.

Rav Chaim Elazar (ben Tzvi Hirsch) Shapira of Munkacs, the Minchas Elazar, (1871-1937). He was a fifth generation descendent of the founder of the Dinov dynasty, Rav Tzvi Elimelech (the Bnei Yisas’char). He learned under his father, the Stryzower Rebbe, author of Darkei Teshuvah on Yoreh De’ah. He succeeded his father as Rav of Munkacs in 1914. Munkacs (or Munkacevo) for centuries the capital of Carpathian Russia , belonged to Hungary before World War I and to Czechoslovakia when that country was created after World War I. He had no children with his first wife, and they decided to divorce. His second wife bore him one daughter, Frimet. From his youth and on, he completed the entire Talmud Bavli and Yerushalmi every two years. He was a prolific author. In addition to Minchas Elazar, he wrote Nimukei Orach Chaim, Os VeShalom on the laws of tefillin and milah, and many other sefarim. In 1930, he fulfilled a lifelong desire and visited Eretz Yisrael with his 13 year old cousin and son in law to be, Baruch Yerachmeil Yehoshua Rabinowicz . Sadly the Munkacser died only four years after his daughter’s wedding in 1933. Soon after his petira, most of the 15,000 Munkatch Jews were murdered in the Holocaust. Rav Barukh, his son in law, – after saving thousands and unsuccessfully attempting to convince other Chassidim to go with him -- made aliyah, and later established a kehilla in Sao Paulo , Brazil , remaining for fifteen years.  He then returned to Israel , where he became the Rabbi of Cholon and later established a Beis Medrash in Petach Tikvah which he led until his passing in 1999.

Rav Mordechai Yechezkiahu ben Shimon (1994)

Rav Yaakov Wehl (1937-2007). He was born in Germany in 1937, and in early 1939, the Wehls left Germany, settling in Boro Park. Yaakov learned at Yeshiva Rabbeinu Yaakov Yosef (RJJ). In 1959, he married Hadassah Galinsky. Rabbi Wehl began learning in the kollel of Yeshiva Ohr HaTorah, under Rav Chaim Pinchas Scheinberg, in Bensonhurst. At the time, he attended law school at night but eventually decided to leave law school and go into chinuch, spending his years at Allentown, Pennsylvania; Monsey; Hebrew Academy of Nassau County for 27 years; and Bais Yaakov of Boro Park Elementary School, where he served as principal for 12 years. Rabbi Wehl authored the very popular Haggadah “Ki Yeshalcha Bincha” in lashon kodesh, which was later translated into English and published by ArtScroll as “The Haggadah with Answers.” He was Daf Yomi maggid shiur for many years. He authored seforim on various mesechtos, include Shekolim, Moed Katan, Chagiga, Horios, Me’ilah and Kerisus. He also wrote a weekly Daf Yomi column in the Yated on Seder Nashim. In 1987, Rabbi and Mrs. Wehl authored the book “House Calls to Eternity” about the life story of their mother, Dr. Selma Wehl, who was a pediatrician in Boro Park for over sixty years, helping people until she was in her nineties. In 2001, Rabbi and Mrs. Wehl moved to Lakewood, enabling themto be near their children. A shul was founded at the home of his son, Rabbi Moshe Wehl, on Sharon Court, and named for his father, R’ Aharon Wehl -- Bais Medrash Ohel.

Posted by at אין תגובות:
הירשם ל- רשומות (Atom)

Counter